1. מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2012 בע"ר 45866-06-11 (כב' השופט י' ענבר), בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת כב' סגן רשם הפטנטים מיום 28.4.2011 (נ' שלו-שלומוביץ), אשר קיבל את התנגדות המשיבה לבקשת פטנט ישראלי מס' 112311.
רקע עובדתי והכרעת כב' סגן רשם הפטנטים
2. בשנת 1995 הגיש המבקש בקשת פטנט - היא הבקשה נשוא דיוננו - לצורך הגנה על אמצאתו "פולט השקיה בטפטוף ויחידה לבקרת זרימה", ובלשון אנשי היישוב - "טפטפת מים". סוג הטפטפת המצוי בשורשי הליך זה הינו "טפטפת אינטגרלית". להבדיל מטפטפות הננעצות מחוץ לגופו של צינור המים, טפטפת אינטגרלית שכזו ממוקמת בתוך הצינור, ובעלת שלושה רכיבים שהיו ידועים עוד טרם הגשת הבקשה: גוף הטפטפת, ממברנה ומכסה. אמצאתו של המבקש נועדה בעיקרה, על פי הנטען, לפתור תקלות שהטרידו מפתחי טפטפות במשך זמן רב, והיא הינתקות הטפטפת מדופן הצינור אליה היא מולחמת. זאת עשה המבקש באמצאתו באמצעות חמישה גורמים מבניים, כאשר החשוב לענייננו מצוי ב"במבנה של צלעות וחריצים הבנויים על גבי הדפנות החיצוניות של רכיב הגוף, המשתלבים בהתאמה עם צלעות וחריצים בדפנות הפנימיות של רכיב המכסה, באופן המנוע את הפרדות שני רכיבי הטפטפת עד לשלב הלחמתם לפני השטח הפנימיים של הצינור" (סעיף 5 להכרעת בית משפט קמא).
להשלמת התמונה, יצוין כי במסגרת ההליך, הוצגו שלוש הגדרות אפשריות ביחס לאותו מבנה המונע את היפרדות רכיבי הטפטפת:
1. "Undercut" - קווי גוף הבולטים או שקועים על פני גופי הטפטפת, המחוברים באופן המקשה על ניתוקם האחד מהשני.
2. "Snap" ("סנאפ") - חיבור גופי הטפטפת באמצעות בליטה ומגרעת על גבי החלקים, כך שאלה מתחברים ביניהם "בקליק".
3. "צלעות משתלבות" - הגדרה זו מצויה בבסיס בקשת הפטנט של המבקש, והיא למעשה "מכסה העוטף את הגוף והממבראנה, כאשר המכסה בעל קצוות מאורכים, בהן חריצים אורכיים שאליהן משתלבות צלעות הנמצאות משני צידי רכיב הגוף" (סעיף 2.3 לבקשת רשות הערעור).
המשיבה הגישה התנגדות לבקשת הפטנט אשר נדונה לפני כב' סגן רשם הפטנטים (להלן: "סגן הרשם"). בהכרעתו, הביע האחרון את דעתו ביחס לקיומם של הבדלים, אם בכלל, בהגדרות האמורות, וקבע כדלקמן: "הצלעות המשתלבות עליהן מצביע המבקש באמצאתו זהות לחיבור הסנאפ" (סעיף 28 להחלטת סגן הרשם); "הדרך למנוע היפרדות שני חלקים פלסטיים היא בדרך כלל על ידי שימוש בחיבור סנאפ. יכול הוא להקרא צלעות, יכול הוא להקרא Undercut, אולם כך או כך יהא זה תמיד יצירת בליטה בפני גוף אחד ושילובו בתוך או מעל הגוף האחר תוך מניעת החלקתו והיפרדותם של החלקים זה מזה" (סעיף 59 להחלטת סגן הרשם). וכפי שסיכם זאת בית המשפט המחוזי: "המושג השלישי: "צלעות משתלבות", שבו נעשה על ידי [המבקש] שימוש בתצהיריו, אינו מגלם בחובו אלא חיבור "Snap" של רכיב המכסה ורכיב הגוף" (סעיף 7 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
בשלב זה התייצב לדיון פטנט מוקדם, הקרוי על שם ממציאו היווני "פטנט דרמיצקיס", אשר בשל חשיבותו לדיון תורחב מעט היריעה ביחס אליו. כפי שנקבע בהחלטת סגן הרשם, פטנט דרמיצקיס אף הוא מתמודד עם בעיית התנתקותן של טפטפות אינטגרליות מדופן הצינור. באותו פטנט יווני, התמודד דרמיצקיס עם הבעיה באמצעות הגדלת שטח המגע של רכיבי הטפטפת. הרשם ציין בהחלטתו "אדם שיסתכל על השרטוטים המופיעים בפטנט דרמיצקיס, ימצא שבכל אותם שרטוטים העוסקים במבנה הטפטפות עצמן, בין אינטגרליות ובין שאינן אינטגרליות, קיים חיבור סנאפ בין גוף הטפטפת ובין המכסה".
משהבאנו את האמור לעיל, יש לסכם את הקביעות העובדתיות שנדונו עד כאן בהחלטת סגן הרשם: ראשית, חיבור "הצלעות המשתלבות" המוצג בבקשת הפטנט, אינו אלא חיבור "Snap". שנית, פטנט דרמיצקיס משתמש באופן מובהק בחיבור "Snap" כאמור.
לאור קביעותיו האמורות, ניגש כב' סגן הרשם ליישמן על המסגרת המשפטית הרלוונטית. זו, כפי שיובהר להלן, מתמקדת בענייננו בשניים מהתנאים למתן פטנט - היותה של האמצאה חדשנית, וקיומה של התקדמות המצאתית. באשר לעניין החידוש באמצאת המבקש, קבע הרשם שעיון בתרשימי פטנט דרמיצקיס מגלה באופן מובהק קיומם של מחברי "Snap", ובכך אמור למעשה להישלל החידוש מאמצאת המבקש. ברם, המשיך הרשם, קיים קושי בשלילת החידוש על בסיס הגילוי האמור, שעה שזה נעשה במעין "חכמה שבדיעבד".
מהי אותה חכמה שבדיעבד? על פי קביעת סגן הרשם, ייתכן שפלוני יבחין בבירור בחיבור "Snap" בפטנט דרמיצקיס, רק אם יודרך הוא לחפש חיבור כאמור, וייתכן אף מצב אחר, בו מומחה בנושא לא יבחין בחיבור "Snap" אם לא יונחה לחפשו. כך, אגב, אירע בתיק דנא, שעה שהמומחה מטעם המשיבה לא ציין קיומם של מחברי "Snap" בפטנט דרמיצקיס, על אף שהרשם קבע במפורש כי אלה מצויים לאורכם ולרוחבם של התרשימים. במצב זה, בו התבוננות "נקייה" על פטנט דרמיצקיס לא בהכרח מגלה חיבור "Snap" בטפטפותיו, קבע הרשם כי "מסמך דרמיצקיס אינו שולל את החדשנות מרכיב הצלעות שבבקשה דנן".
באשר לדרישת ההתקדמות ההמצאתית קבע סגן הרשם: "העובדה הברורה היא כי דרמיצקיס עצמו חיבר את גוף הטפטפת שלו למכסה באמצעות חיבור סנאפ. בדומה לכך למדתי מהחומר המקצועי שצירפו שני העדים לתצהיריהם... כי סנאפ הוא הדרך המקובלת והנפוצה ביותר לחבר שני חלקי פלסטיק שעה שמתקיים רצון למנוע את הפרדתם. לאור האמור אני קובע כי ברכיב הצלעות המשתלבות אין כל התקדמות המצאתית וכי כל בעל מקצוע שהיה נתקל בבעיה אותה הציג המבקש, דהיינו היפרדות המכסה מהגוף בשלב שבטרם הרכבת הטפטפת לצינור, היה פונה כדבר שבשגרה אל אותו פתרון ידוע ומוכר". עולה כי סגן רשם הפטנטים קבע בהחלטתו כממצא עובדתי, שבשל העובדה כי הפתרון הברור למניעת היפרדות חלקי פלסטיק הוא חיבור "Snap", הרי שאין בו כל התקדמות המצאתית, ובכך נעדר הוא כשירות לפטנט.
הערעור לבית המשפט המחוזי
3. על החלטתו של כב' סגן רשם הפטנטים, הגיש המבקש ערעור, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"ר 45866-06-11, כב' השופט י' ענבר). לאחר דיון ברובד הכללי של דיני הפטנטים, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקש ביחס למרכיב הצלעות המשתלבות. נפסק כי לא נפל פגם בקביעתו העובדתית של הרשם לפיה חיבור "הצלעות המשתלבות" כמוהו כחיבור "Snap" או "Undercut". הודגש כי המבקש לא הביא ולו דוגמא אחת המגלה מחבר חלקי פלסטיק שאינו עונה על הגדרות שני המונחים דלעיל. נוכח האמור, המשיך בית המשפט המחוזי וקבע שלא נפלה טעות בהחלטת הרשם לשלול התקדמות המצאתית, עת החליט שהסתכלות בעין בלתי מזוינת מגלה חיבורי "Snap" בפטנט דרמיצקיס, בעוד המבקש טען כי "אין הוא רואה כלל על מה מדברים אנו". עוד צוין כי חומר מקצועי כללי מתחום הפלסטיקה מלמד אף הוא כי לא התקיימה כל התקדמות המצאתית בטפטפת שהגה המבקש, וכי אף בהתעלם מפטנט דרמיצקיס, ניתן לגלות חיבור "Snap" כפתרון להינתקות רכיבי הטפטפת.
באשר לשאלת החדשנות שבבקשת הפטנט, חלק בית המשפט המחוזי על החלטת סגן הרשם, ואולם מבלי שמחלוקת זה תשרת את המבקש. ההיפך הוא הנכון. נקבע כי סגן הרשם קבע כממצא עובדתי חד משמעי כי כל המביט בשרטוטי פטנט דרמיצקיס יגלה בהם חיבור "Snap". צוין על ידי בית המשפט המחוזי כי המסקנה המתחייבת מקביעה עובדתית מפורשת זו היא כי בעל מקצוע שהיה מעיין בפטנט היווני, היה מגלה על נקלה את חיבורי ה-"Snap" ומיישם את אמצאת דרמיצקיס ללא מידע נוסף. במובן זה, לא נתקבלה קביעת הרשם כי ההבחנה בבליטות ובחיבורי ה-"Snap" הינה בבחינת חכמה שבדיעבד - באופן שאינו שולל את החידוש שבאמצאה. כאמור, הרשם סבר כי ניתן להבחין בחיבורי "Snap" בפטנט דרמיצקיס רק אם תרים אחריו במיוחד. לעומתו, קבע בית המשפט המחוזי שההבחנה המאוחרת בחיבורי ה-"Snap" נבעה מאופן התפתחותו של ההליך. על פי קו זה, בקשת הפטנט השתנתה תוך כדי תנועה, כאשר המיקוד בחיבורי הצלעות המשתלבות עלה רק בשלב מאוחר יותר, באופן שהשמיט במידת מה את הצורך להתייחס לקיומם של מחברי "Snap" בשלבים הראשונים של הבקשה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי: "הבחנתו ה"מאוחרת" יחסית של [המומחה מטעם המשיבה] בקיומם של המחברים בשרטוטים, שיסודה אינו אלא באופן התפתחותה החריג של ההתדיינות בהליך זה, אינה מלמדת, אפוא, שגם בעל מקצוע בתחום לא היה מבחין במחברים...".
לאור האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי אמצאתו של המבקש אף נעדרת חידוש, וגם בשל כך יש לשלול ממנה את הגנת הפטנט. מכאן הבקשה שלפני.
טענות הצדדים
4. לגישת המבקש, שגו סגן הרשם ובית משפט קמא משדחו את בקשת הפטנט. טענותיו מתרכזות, כמצופה, במישורי שאלת החידוש ושאלת ההתקדמות ההמצאתית. באשר לשאלת החידוש, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי פטנט דרמיצקיס שולל את החידוש מאמצאתו, וזאת בניגוד לקביעת סגן הרשם. נטען כי קביעה זו מנוגדת לעובדה שהמומחה מטעם המשיבה לא נתן דעתו לקיומם של חיבורי "Snap" בפטנט דרמיצקיס "וגם כשהמבקש עצמו הצהיר במפורש... כי אין רכיב כזה בדרמיצקיס, עדיין לא גילה [המומחה] את הרכיב הנעלם". אשר על כן, המדובר בחכמה בדיעבד, כפי שציין הרשם, ובפועל מתקיים בענייננו חידוש. ביחס לשאלת ההתקדמות ההמצאתית, טוען המבקש כי נפלה טעות בהכרעות סגן הרשם ובית המשפט המחוזי, מקום בו התעלמו הם מראיות התומכות בקיומה של התקדמות המצאתית. כך למשל, נטען כי ממציאים רבים ניסו להתמודד עם בעיית ההינתקות של רכיבי הטפטפת - וזאת תוך שימוש בפתרונות שונים לחלוטין מזה שהמציא המבקש. יתר על כן, צוין כי באף אחת מהטפטפות שהוזכרו בפרסומים קודמים ופותחו ב-20 השנים שקדמו לאמצאת המבקש - לא יושם הפתרון המבני המתואר בבקשת הפטנט. באשר לחומר המקצועי הכללי מעולם הפלסטיקה, נטען כי חומר זה דווקא תומך בקיומה של התקדמות המצאתית.